<h1>סמ"ק מצוריך סימן רע"ג</h1>
<h2>דף לה.</h2>
וכשם שניזונת בחייו כך ניזונת לאחר מיתתו עד שתתבע כל כתובתה בבית דיןא) או עד שתתפייס לינשאב). א)0אבל אם שמרה קצת מכתובה אפילו מן התוספות לא אבדה מזונותיה ורב עביד עובד' כרבי מאיר דאמר כך, לשון תו'. ב)0בשם ר"י מקורביל דאלמנה שלא תבעה ולא נשבעה על כתובת' בן שלה יכול ליקח מה שיש לה בלא רשותה כל זמן שלא נשבעה, ל' תו'. וכן אם מכרה כתובתה כולה או משכנה כתובתה או עשתה כתובתה אפותיקי והוא שתאמר פה (תגר) [תגבה] (תקנה) חובך אין לה מזונות מן היורשין אבל אם (מסיק) מכרה מקצתה יש לה מזונות. עכ"ל ס"ג (לאוין סי' פ"א).
<h2>דף נב:</h2>
פוסקין לבת מזונות וכסות ומדור מנכסי אביה ומוכרין בלא הכרזה כדרך שפוסקין לאלמנה אלא שהאשה פוסקין לה לפי כבודה ולפי כבוד בעלה ולבנות פוסקין להן דבר המספיק להן בלבד, ואין הבנות נשבעות. המארס בת הניזונת מן האחין חייב במזונותיה משעת אירוסין כדמסיק בפרק נערה (שם דף נ"ג) שהרי אין לה מזונות מאחיה משנתארסה ואינה בוגרת שנאמר שתזון עצמה ואין אדם רוצה שתתבזה ארוסתו ותלך ותשאל על הפתחים. עוד שם נישאת הבת ומאנה או נתגרשה או נתארמלה אפילו היא שומרת [יבם] הואיל וחזרה לבית אביה ועוד לא בגרה הרי זו ניזונת מנכסי אביה עד שתתבגר או עד שתתארס.
